על הקרע ההולך ומתרחב בין הפתח לחמאס 

סבב השיחות האחרון בין הפתח לחמאס בקהיר היה שונה מהסבבים הקודמים, וזאת בזכות "הרוח הגבית" שקיבלו הארגונים מארצות הברית להקים ממשלת אחדות לאומית. בעדותה לפני הקונגרס האמריקאי, רמזה לראשונה שרת החוץ, הילרי קלינטון, כי יש לה עניין בממשלה פלסטינית בהשתתפות חמאס, על מנת ליצור מכניזם לשיקומה של עזה. בכל זאת, השיחות בין חמאס לפתח הסתיימו, שוב, ללא תוצאות.

מן ההודעות שפרסמו הן הפתח והן החמאס, מתברר כי שני הצדדים לא ראו ברמיזות קלינטון משום גורם מדרבן, אלא אותתו דווקא לכיוון ההפוך. הם דיברו על הסכמה בעניין אש"ף, כלומר שאש"ף יהווה את מקור הסמכות של החמאס ופתח כאחד. הלכה למעשה, זוהי נוסחה בלתי אפשרית כיוון שפירושה הוא השתלטות חמאס על אש"ף.

למעשה, על ידי ההסכמה סביב אש"ף, הפתח והחמאס דחו את סמכותה של ממשלת סלאם פיאד. פיאד איננו איש פתח ואיננו איש אש"ף, אלא מונה בצו נשיאותי על ידי אבו מאזן. קביעת אש"ף כגורם הסמכות פוסלת בעצם את הלגיטימיות של ממשלת פיאד. פיאד נחשב מקורב ביותר לארצות הברית ולמערב ולכן הרחקתו פירושה דחיית הנורמות שהאמריקאים מבקשים לקדם ברשות הפלסטינית. יתרה מכך, הכוח הביטחוני בגדה הקרוי "כוחות דייטון" הוא כוח פיקוח אמריקאי הפועל מתוקף הלגיטימיות של ממשלת פיאד.

חמאס ופתח, מצדם, דנו בשיחות קהיר בהסכם הביטחוני ביניהם מלפני הקמת כוחות דייטון. כלומר, בכוונתם לחזור למתכונת המיליציות וההסכם הביטחוני הכולל את ההבנות הישירות ביניהם. הדבר מעמיד בסימן שאלה את המשך הלגיטימיות של כוחות דייטון בעתיד.

לסיכום, פתח וחמאס אינם מתקרבים להסכם, ובשטח הם דווקא מתרחקים זה מזה. אם יש דבר שעליו הם יכולים להגיע להבנה בשתיקה הוא סילוקה של ממשלת פיאד ופסילת הקריטריונים המערביים לשיקומה של עזה.

http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=594&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=22584